וירא תשפ”ב

“וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך וגו'” כשהתורה הקדושה, רוצה להסביר לנו מיהו אברהם אבינו, אב האומה הישראלית “אברהם אוהבי” היא מספרת לנו על עשיית החסד האין סופית שלו, כלומר, התורה רוצה ללמד אותנו, שהמהות של עם ישראל, המהות של קיום העולם, זה חסד וזה מה שאברהם אבינו, השריש באומה הישראלית. הרחמ”ל אומר (בתחילת ספר דע”ת בעניין תכלית בריאת העולם) כל תכלית העולם היא, לצורך שירדו לעולם, ויקיימו מצוות, וע”י המצוות יבנו העולמות, ועל בנייה זו יטלו שכר, וכדבריו בספר דרך ה’ (ח”ב פ”ד)בחר הקב”ה באברהם שממנו תצא אותה האומה שעל ידה תתקיים התכלית בעולם, כלומר שממנו תצא אותה אומה נבחרת, שהם יקבלו את התורה ויצטוו לקיים את המצוות ושהם יזכו להיות אלו שיבנו את כל אותם עולמות אין סופיים והם אלו שיזכו לקבל את השכר בסוף, וכל שאר בני האדם בעולם יועדו רק להיות להם לעזר. אומרים בשם הבריסקרוב זצ”ל על המשנה באבות “על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים” ( אבות א ב ) שכשאדם לומד תורה, לא בטוח שהוא עושה את מה שצריך לעשות, כמו שצריך, אבל כשאדם עושה חסד, ויהודי נהנה, אז בטוח שהוא עשה את מה שצריך בשלמות, ובזה הוא מקיים את העולם. ככול שנתחזק בעשיית החסד ונעזור אחד לשני כך נקיים את העולם, ונזכה לעולם הבא. שבת שלום הרב שמואל צאידי איך לחנך?? איך מחנך רואה התנהגות של תלמיד? במקרה שלפנינו, שלדעת אנשי חינוך יש הרבה מה ללמוד ממנו, היה מדובר לא בבן סורר ומורה, אלא בבן סוטר ומורה… מי שיקרא את הדברים בעיון, יבין שלפעמים עומד איש-החינוך בפני מצב יחיד ומיוחד, בו ניתנת לו אפשרות לקנות עולמו בשעה אחת, והוא זקוק אז לסיעתא דשמיא מיוחדת, על מנת לתפוס את הרגע הזה, ולא להשליכו מבין אצבעותיו. את הסיפור שמענו מבנו של תלמיד חכם חשוב, שכיהן בזמנו כאחד מראשי ישיבה חשובה במרכז הארץ, ונפטר לבית עולמו. הבן מספר את הדברים בהתרגשות, ומבקש שציבור העוסקים בהוראה וחינוך ישיתו את הדברים אל ליבם, כי בנפשם ובנפשנו הדבר. וכך מספר הבן: מנהג היה לאבא לעבור מדי פעם בחדרי הבחורים, בשעת ההשכמה בבוקר, ולהעירם לתפילת שחרית. הוא היה עושה זאת בעדינות רבה, ומפיח בהם רוח- חיים על ידי טפיחה קלילה, והשמעת דברי מוסר בשמחה. בוקר אחד, בהיותו ליד מיטתו של אחד הבחורים, נגע אבא ברּכות בכתפו, והעירֹו. אבל, הבחור נבעת משום-מה, קפץ ממיטתו, ובתנוחה אינסטינקטיבית הרים את ידו ו…סטר לאבא על לחיו סטירה מצלצלת, וחזר לישון… חוסר שליטה אבא נדהם לרגע מהתנהגותו של הבחור, יצא מהחדר, וללא אומר ודברים עלה להיכל הישיבה. לא לקח לו הרבה זמן להבין שהבחור בוודאי לא התכוון למה שעשה, ומן-הסתם גם לא היה שליט כלל במעשיו, כפי שידוע שכשאדם קם מהשינה הוא נמצא לעתים במצב של חוסר-שליטה, עד שהוא מתייצב על עמדו. את הראיה לכל זה לקח אבא גם מהעובדה  שכשהבחור נכנס להיכל הישיבה, הוא אפילו לא ניגש אליו לבקש סליחה. מה שמגלה בבירור שהסטירה ניתנה במצב של חוסר-חושים מוחלט. יצוין שלאחר שנודע לו הדבר, הוא התחנן בפני אבא שיסלח לו, ואבא הרגיעֹו ואמר שאין צורך לבקש מחילה, כי הוא הבין שהדבר נעשה מתוך שינה. ברם, השמועה הגיעה לאוזניו של נשיא מוסדות הישיבה, שכינס על-אתר את כל הצוות הרוחני והחליט שהבחור הינו ‘בן סוטר ומורה’, ואחת דינו להיזרק מהישיבה, ומיד… בן למשפחה קשת–יום כאשר שמע אבי זצ”ל את ההוראה, נכנס לחדרו של נשיא הישיבה ואמר בקול תקיף וחד-משמעי, שאם הישיבה זורקת את הבחור, ‘אני הולך יחד אתו’! אבא תיאר בפני הרמי”ם את העמל הרב שהושקע בחינוכו של הבחור הזה שהגיע מעיירות הפיתוח, והוא בן למשפחה קשת-יום, ושאר אחיו אינם נמנים כלל על ציבור בני התורה, אלא יוצאים ונכנסים ב… שערי בתי הכלא. אם נזרוק אותו מהישיבה, עלול הבחור להצטרף לאחיו, ואנחנו נהיה אחראים לכך, זעק אבא, והודיע שהוא מחל מראש על הסטירה, ואין בליבו שום קפידא. ‘מה כבודו מציע לעשות’? – שאל נשיא הישיבה את אבא. כאן הפתיע אבא את כל הצוות, באומרו שה’עונש’ שהוא מציע להטיל על הבחור, הוא, ש’במשך החודש הקרוב אני עצמי אלמד אתו מדי יום ביומו ספרי מוסר בעניין ההנהגה הראויה לבן- ישיבה’… ההצעה התקבלה פה אחד. אני הוא הבחור… חלפו שנים. הבחור-הסוטר סיים את לימודיו בישיבה, המשיך בישיבה חשובה נוספת בירושלים, ובהגיעו לפרקו זכה להשתדך עם כל מצוינת מבית של תורה. לפני שנכנס לחופה נכנס לביתו של אבי, וביקש בדמעות שיסלח לו על הסטירה ההיא שניתנה מתוך חוסר-שליטה, וללא כל כוונה. אבא חיבק את החתן בחום, ואמר לו שוב שמעולם לא הייתה בליבו כל קפידא עליו. לימים נפטר אבי בלא-עת בגיל צעיר למדי. ישבנו ‘שבעה’ והבית המה מנחמים. לפתע נכנס אל הבית יהודי שחזותו מעידה עליו כבן-אוריין, לבוש ‘פראק’ וכובע רבני לראשו, וכל כולו אומר כבוד. הוא מתיישב מול כל האחים ומשתתף בצערנו. לפתע קם האיש ההדור ממקומו, ומבקש מכל הנוכחים להאזין לדבריו, כי יש לו לספר דבר אישי, חשוב עד למאוד. תוך שהוא מתנשם בכבדות, וניכר שהדיבור קשה עליו, מספר התלמיד חכם את כל הסיפור הנ”ל, וכשדמעות מציפות את עיניו הוא אומר: “אני הוא הבחור שסטר לנפטר על לחיו, ובאתי לבקש את סליחתו לפני כולם. אני משמש כיום כראש כולל חשוב בצפון הארץ, יש לי 10 ילדים בלי עין הרע, כולם בני תורה ויראי שמים, והכל-הכל בזכותו של הנפטר. אם היו זורקים אותי, לא הייתי פה היום!”…