איך מחנכים?, ביד קשה או בחשיבה חינוכית??

הגאון רבי נחמן גלינסקי זצ”ל, בנו של מגיד המישרים המפורסם הרב הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ”ל, נודע בימי בחרותו כאחד מטובי העילויים שבישיבת פוניבז’. פעם, בעיצומו של שיעור כללי שמסר ראש הישיבה לכלל בחורי הישיבה, נחת לו לפתע אווירון נייר על דוכנו של ראש הישיבה… היה זה אחד הבחורים, שהשיעור כללי לא היה בדיוק בראש מעייניו וכדי להפיג את השעמום הכבד ואת הריקנות שבתוכו, שיחק באצבעותיו במשחק קיפולי נייר ושלח את האווירון המזערי לכיוונו של חברו, אך לצערו המאוורר המקומי שינה את כיוון התעופה הישר אל ראש הישיבה!

ההלם היה מוחלט, הבחורים כולם נבהלו למראה הזלזול הנורא. ראש הישיבה עצמו עצר בפתאומיות את מהלך השיעור, פניו האדימו כשהרים את אותו אווירון נועז וחוצפני בידיו, ודרש בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהבחור שהעיף אווירון זה, יקום בבקשה ויצא מבית המדרש מיד!!!

פחד גדול נפל על בחורי הישיבה, ניתן היה לחוש את המתח באוויר, אך אף בחור לא זז ממקומו. הגאון ראש הישיבה לא ויתר, והוא חזר והדגיש שהוא לא ימשיך במהלך השיעור בשום אופן, עד שלא יקום אותו בחור ויצא החוצה!…

באותן דקות קשות של חרדת הדין, הבין היטב הבחור החסיד נחמן גלינסקי, מן העילויים שהשתתפו היטב בכל מהלך השיעור, לליבו ולנפשו של אותו בחור. מתוך סערת רגשי רחמנות קם לפתע ממקומו, ופסע החוצה בראש מורכן! לרווחתו של אותו בחור, ולפליאתם של כל הבחורים וראש הישיבה, לנוכח מעשה גבורה זה.

השיעור כללי הסתיים, כשרוב בחורי הישיבה וסגל צוות הרבנים לא הצליחו לגלות את זהותו של אותו בחור מעיף הניירות… גם ר’ נחמן עצמו לא ידע ולא ביקש לדעת מי היה אותו בחור.

שנים רבות חלפו להן ביעף אחר אותו המעשה. לאחר שנפטר ר’ נחמן, הגיע לבית המשפחה החשובה אדם בלתי מוכר, אשר חזותו הוכיחה עליו שהוא תלמיד חכם חשוב. הוא סיפר את המעשה דנן שהתרחש עם אביהם בעת לימודיו בישיבה.

עם סיום סיפורו, הוסיף בהתרגשות:

“אני הוא אותו בחור סורר שהטיס את האווירון אל-על… אין ספק שאם היו מגלים את זהותי, הייתי מגורש לאלתר מן הישיבה, כאשר בין כך ובין כך לא התמדתי בלימודי שם, בלשון המעטה… אולם מעשה גבורתו הגדול של אביכם, עורר בליבי בימים שלאחר אותו מעשה רגשי אשמה, ורגשי התעוררות תשובה חזקים! בעקבות כך החלטתי לשנות את דרכי. לקחתי אפוא את עצמי בידיים, והחילותי מאז להתעלות בתורה ויראת שמים בעקביות! כיום, הנני משמש ברוך השם כראש ישיבה לכשבעים בחורים, וכל תורתי שלי ותורתם של תלמידי – הכל נזקף לזכות מסירותו המדהימה של אביכם”!!!