“ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל”

הוא ר”ח ניסן, שהוקם המשכן בו ביום,  ונטל י’ עטרות השנויות  בסדר עולם: (רש”י)

המדרש אומר שמלאכת המשכן נסתיימה בכ”ה בכסלו אך המשכן לא הוקם עד א’ בניסן על מנת להקימו בתאריך שנולד בו יצחק אבינו, וכדי לשלם לחדש כסלו מה שהפסיד, שילם הקב”ה חנוכת הבית בימי החשמונאים שהייתה בכסלו.

ולכאורה צריך להסביר מה השייכות המיוחדת של שני התאריכים הללו – כ”ה כסלו וא’ ניסן לעשיית והקמת המשכן?

הרמב”ם בהל’ בית הבחירה (א’,א’)כותב ‘מצות עשה לעשות בית לה’ מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש, מבואר בדבריו שמטרת בניית המשכן היא שיהיה מקום לעבוד בו את ה’ – להקריב קרבנות וכ’ו

הרמב”ן בתחילת פרשת תרומה כותב “והנה עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה…”

וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר,

יוצא שהמשכן כולל בתוכו שני יסודות, מקום ל’עבודה’ ומקום ‘קדוש’ של השראת השכינה בתוך כלל ישראל.

ואם כן, מבואר היטב הקשרם של התאריכים כ”ה כסלו וא’ ניסן להקמת המשכן, שהרי המשכן הוא המקום הקדוש שבו שורה ומאירה השכינה לכלל ישראל כדברי הרמב”ן, ולכן, כשבאים לחנוך את המשכן כמקום של ‘הארת השכינה’, הזמן הראוי לכך הוא כ”ה בכסלו שאז מתחיל האור להתגבר וכדעת המהר”ל, ובזמן זה יש התחלה של ‘הארת השכינה’, וזהו הטעם שמלאכת המשכן נסתיימה דוקא בתאריך הזה. אולם בנוסף להשראת השכינה, המשכן הוא גם מקום ה’עבודה’ כמבואר בדברי הרמב”ם, וכשבאים לחנוך את המשכן על יסוד ה’עבודה’, התאריך הראוי לכך הוא א’ בניסן – יום לידת יצחק אבינו שהיה עמוד ה’עבודה’, ולכן הזמן הזה מסוגל בעיקר לבסס במשכן את יסוד ה’עבודה’.

אנחנו נמצאים בתקופה, שמצד אחד אנחנו סופרים יום יום, עד קבלת התורה, שזה זמן של קירבת ה’, ומצד שני זמן שנפטרו תלמידי רבי עקיבא, אנחנו באבל, ריחוק כביכול,

חובתנו בתקופה זו, בין פסח לשבעות, להתחזק יותר בלימוד התורה ובבן אדם לחברו,

והזמן ישפיע עלינו לקנות קניינים בשלמות התורה, ובבן אדם לחברו.