כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה’ אלקיך בידך ושבית שביו: וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה:
ולקחת לך לאשה. לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקדוש ב”ה מתירה, ישאנה באיסור, אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו כי תהיינן לאיש וגו’, וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו: (רש”י)
הגמרא במסכת סוכה (נב ע”א) אומרת: שלמה קראו שונא שנאמר {משלי כה-כא} אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו וה’ ישלם לך אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך.
המהר”ל מבאר, שיש לאדם שתי אופנים של יצר הרע, אחד עריות, ואותו צריך לבטל על ידי האכילהו לחם, והשני, זה יצר הרע של עבודה זרה, שאותו מבטלים על ידי השקהו מים.
והביאור שהיצר עובד על החיסרון שיש לאדם, ואותו חיסרון האדם יכול למלא על ידי רק על ידי לימוד התורה הקדושה, , כלומר – שאם היצר הרע מסיתו לתאוות הגוף והוא רעב, וזה מה שכתוב ‘אם רעב שונאך האכילהו לחם בתורה, שימלא חסרונו בתורה דיש לה כח השלימות, למלאות חסרונו, אז ‘תאכלהו לחם’ דיש המשלים חסרון שבאדם. בין ביצרא דעריות שרעבון שייך לגופו, וכמו כן ‘אם צמא’ ביצר עבודה זרה, למלאות צמאון הנפש ביצר עבודה זרה, אז ‘תשקהו מים’ שיתחבר לתורה וישקה עצמו במי תורה, שרק זה ירווה צמאונו.
ברוך ה’ התחלנו עכשיו את זמן אלול, בכוחות מיוחדים, אבל צריך לדעת, שככל שנרבה בלימוד התורה הקדושה, כך נרחיק את עצת היצר מאתנו, ונעלה בתורה ויראת שמים.
ויהי רצון, שנזכה לשנה טובה ומתוקה, בגשמיות וברוחניות.